התיקון לחוק האזרחות הלטבי מאוקטובר שנת 2013 דן בעזיבה מחמת גירוש, הגליה או רדיפה על ידי השלטונות, או על רקע התעמרות והתאכזרות של השלטון הסובייטי. התקופה הרלוונטית להגשת בקשה לדרכון לטבי עבור ילידי לטביה שעזבו על רקע זה וצאצאיהם היא מיום 17.06.1940, עת סופחה לטביה לברית המועצות, לרבות התקופה בה הייתה תחת כיבוש של גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה, ועד ל- 04.05.1990, יומה האחרון של לטביה כחלק מברית המועצות. על האדם המגיש בקשה לקבלת אזרחות לטבית על רקע זה להוכיח בנוסף שהוא, הוריו או סביו היו אזרחי לטביה ביום 17.06.1940. הבשורה בתיקון חוק האזרחות לאזרחי ישראל ממוצא לטבי טמונה בהוראות פרק 8 שמהוות מעין פסקת התגברות. בשונה מאשר בעבר, פסקה זו מתייחסת למי שעזב את לטביה (או הועזב ממנה) במועדים הללו מן העילות שפורטו, ומקנה זכאות להחזיק בכפל אזרחות, לטבית ושל מדינה אחרת. זאת, על אף שישראל איננה נכללת ברשימת מדינות שהוחרגו מהאיסור כל כפל אזרחות.